זנב הגבה הוא הנקודה החיצונית ביותר של הגבה — הקצה שלה. מיקומו של הזנב הוא אחד הגורמים החשובים ביותר בעיצוב גבות, שכן הוא משפיע על כיוון המבט ועל "הרמת" הפנים. זנב גבה שיורד מתחת לראש הגבה יוצר מראה עצוב ומכביד; זנב שנשמר בגובה שווה או גבוה מעט מייצר מראה מרענן ורענן.
כיצד מאתרים את הזנב האידיאלי?
השיטה הנפוצה ביותר היא כלל האלכסון: מדמיינים קו ישר ממרכז הנחיר דרך פינת העין החיצונית, ובמקום שבו קו זה פוגש את אזור הגבה — שם אמור הזנב לסיים. חשוב לוודא שהזנב אינו מסתיים מתחת לרמת ראש הגבה, אלא לפחות בגובהה. ירידה מתחת לנקודה זו יוצרת אפקט "גבה עצובה" שמכביד על המראה כולו.
אורך הזנב גם הוא שיקול עיצובי משמעותי. זנב ארוך ועדין מעניק מראה מסתורי ואלגנטי, בעוד זנב קצר מייצר מראה נקי וסורני יותר. בגבות חצי-קבועות, הארכת הזנב היא אחת הטכניקות הנפוצות ביותר, מאחר שאצל רבות הזנב הוא האזור הדליל ביותר בגבה.